סקירות אחרונות שפורסמו

הלומדים החדשים: מאפייני דור ה-Z בכיתה ומעבר לכותלי בית הספר

מחבר: ד"ר עמליה רן, ד"ר רות אלמגור וד"ר ליאת יוספסברג-בן יהושע
מזמין: פרופ' יחזקאל טלר, נשיא מכללת גורדון

תקציר:

סקירת מידע זו מתמקדת במאפייני דור ה-Z, הלומדים החדשים, החל מגיל הגן ועד לרמת הסטודנטים, במערכת ההשכלה הגבוהה ולקראת השתלבותם בשוק התעסוקה, בהבדלים בין דור הלומדים החדשים ובין דורות תלמידים קודמים, באופני ההוראה הרצויים עבור הקניית ידע לדור זה, ובדרכי הלימוד והתכנים ברמות השונות, כדי לתת מענה לצרכי הלמידה שלהם. הלומדים החדשים הם בעלי יכולת תגובה מהירה, שואפים לאינטראקציה מתמשכת ומידית, הם מחשיבים עצמם כמומחים וכבעלימסוגלות טכנולוגית, בעלי ציפיות גבוהות מהטכנולוגיה, נוטים ללמידה עצמאית או אוטודידקטית, וחשים בנוח בסביבות דיגיטליות וויזואליות. זאת ועוד, נטייתם ליזמות באה לידי ביטוי באוטודידקטיות (Multitasking) הם מצטיינים בתפקוד מקביל בריבוי משימות ובתהליכי חיפוש עצמי, והם מעדיפים למידה עצמית על פני הוראה פרונטלית, ושואפים להטמיע שינויים מהותיים בסביבתם ולהשפיע באופן זה על החברה.
מסקירה זו עולה כי ההנחה הרווחת בנוגע לדור הלומדים החדשים כדור רהוט באוריינות טכנולוגית היא שגויה, שכן שימוש יומיומי באינטרנט ובכלים חכמים אינו מקנה כישורי אוריינות תקשורתית ואסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה ללא הנחייה והכשרה מתאימה. לשם כך, יש צורך בהכשרה פעילה ומכוונת מטעם אנשי חינוך, הנהגת בית הספר ומערכות החינוך השונות כדי להטמיע תכנים אלו בתוכנית הלימודים. זאת ועוד, כדי לענות על צרכי הלמידה של הלומדים החדשים יש חשיבות להקניית כישורים מסדר חשיבה גבוה כמו כישורי חשיבה ביקורתית, וכן כישורים טכנולוגיים כמו הבנה של אופן פעולת מערכות המיחשוב, זאת כדי להפוך את הלומדים
החדשים למשתתפים פעילים, מודעים ותורמים למרחב המקוון.
שיטת למידה והנחייה הדדית המאפשרת חלופי מידע באמצעות זרמי למידה חדשים ומתמשכים העוברים בין הלומדים ואנשי ההוראה עשויה לתרום להקניית מיומנויות אלו. המעבר ללמידה ממוקדת-תלמיד מאפשר לבנות תוכנית לימודים גמישה יותר, שניתן לשנות בה תכנים ופעילויות בהתאם לתחומי העניין של התלמידים, להתפתחויות הטכנולוגיות האחרונות, למצבים ולאירועים אקטואליים. למערכת החינוך יש תפקיד אך תוך התאמה לנסיבות החדשות ולאופני הלמידה החדשים, חשוב בהקניית מיומנויות אלה לבני דור ה- Z גמישות ונכונות להכיר כי ידע אינו עוד בלעדי לאיש ההוראה.

קישור לקובץ הסקירה

אפקטיביות של פיתוח מקצועי

מחבר: ד"ר דניאל שפרלינג
מזמין: יזמה למחקר יישומי בחינוך

תקציר:

סקירה זו מתארת מחקרים, סקירות מחקרים ומטה-אנליזות כמותיות בנושא תרומתן של תוכניות לפיתוח מקצועי של מורים להישגי התלמידים ולקידום ההוראה בכלל. הסקירה דנה במקורות מחקריים אלה, מתארת את הממצאים העיקריים שעלו מהן ודנה ברכיבים השונים המאפיינים פיתוח מקצועי אפקטיבי. רכיבים אלה נוגעים למודל הדידקטי של הפיתוח המקצועי, למקומו של המומחה/המאמן ומנהל בית הספר בתהליך זה, למרכזיות הישגי התלמידים בתוכנית, לקביעת תכניה, לרכיבים של למידה פעילה, ליצירת הזדמנויות לקהילות מקצועיות לומדות, ליצירת ידע חדש ולשילוב שבין תחום הדעת לפדגוגיה, לקיומו של תהליך הערכה, למשך התוכנית ולחיוב ההשתתפות בה. הסקירה מניחה יסודות מבוססי-ראיות ליצירת מהלך הכשרה והדרכה, שיקדם פיתוח מקצועי מועיל של מורים.

קישור לקובץ הסקירה

למידה חברתית רגשית: מיפוי מושגי, בסיס תיאורטי ואמפירי

מחבר: ד"ר דניאל שפרלינג
מזמין: יזמה למחקר יישומי בחינוך

תקציר:

סקירה זו מציעה מיפוי מושגי, תיאורטי ואמפירי של תחום הלמידה החברתית רגשית (SEL). לאחר הצגת מספר הגדרות לתחום נדון הקשר בין תחום זה לבין מושגים קרובים כמו פסיכולוגיה חיובית, חינוך לאופי, מוטיבציה ומיומנויות המאה ה-21 .בהמשך מובאות מספר הצעות בספרות הקוראות לשלב בין מושגים שונים לכדי הגדרות אינטגרטיביות שבהן למידה חברתית רגשית מהווה רכיב חשוב.
הסקירה מתארת כמה מסגרות תיאורטיות של למידה חברתית רגשית ומציגה שישה מודלים להטמעת התחום, המקובלים בספרות. כן היא דנה בקשרי הגומלין שבין הלמידה החברתית למיומנויות חברתיות רגשיות של עובדי הוראה, למסוגלות עצמיות של תלמידים ולאקלים בית ספרי.
בחלק האחרון של הסקירה, נדונה תרומתו של התחום לרווחה האישית של תלמידים, לקידום התנהגותם המיטיבה ולהפחתת התנהגותם השלילית, להצלחתם בכיתה, בבית הספר ומחוצה לו, ליחסיהם הבין-אישיים ולתפקודם בחברה. הדיון נשען על סקירות מחקרים או מטא-אנליזות הבוחנות מספר מישורי השפעה במקביל ועל מחקרים, המתמקדים בהיבטים מסוימים של תרומה.
דיון בממצאי הסקירה מצביע על יתרונותיה הרבים של למידה חברתית רגשית ועל חשיבותה לצד הפדגוגיה הקוגניטיבית. ממצאים אלה מבטאים תפיסה הרואה במעשה החינוכי תהליך מתמשך של עיצוב דמותו הערכית והאזרחית של התלמיד והכנתו למאה ה-21 תוך הבניית תפקיד מרכזי שיש לסביבות הלמידה של דור העתיד. 

קישור לקובץ הסקירה

התערבויות לטיפוח מיומנויות חברתיות ורגשיות החינוך במערכת

והטמעתן (Social emotional learning; SEL)

מחבר: ד"ר עמליה רן
מזמין: וועדת המומחים בנושא טיפוח מיומנויות רגשיות חברתיות במערכת החינוך היזמה למחקר יישומי בחינוך האקדמיה הישראלית למדעים

תקציר:

סקירה זו מתמקדת בתוכניות לקידום למידה חברתית רגשית ) ;Learning Emotional Social )SEL 1
ובתוכניות התערבות לפיתוח כישורים חברתיים ורגשיים והטמעתן במערכות החינוך
בישראל ובעולם בשלוש רמות שונות: ברמת התלמיד, ברמת הכיתה ובית הספר, וברמה מערכתית
(מחוזית וארצית).
ניתן לסווג תוכניות SEL לתוכניות כלל בית ספריות המקדמות למידה חברתית ורגשית ולתוכניות התערבות ייעודיות לאוכלוסיות תלמידים בסיכון ובתחומי דעת מסוימים (חרדת מבחנים, כישורים במתמטיקה( וכן לתוכניות לאחר שעות הלימודים בהן לא נעסוק בסקירה זו. הסקירה עוסקת בגורמים המשפיעים על אפקטיביות של תוכניות לקידום מיומנויות חברתיות ורגשיות ובשאלה האם מדובר בהשפעה הדדית של תוכניות ה-SEL על פיתוח מיומנויות חברתיות ורגשיות ולהפך: האם בתי ספר המקדמים מיומנויות חברתיות ורגשיות מטמיעים באפקטיביות רבה יותר תוכניות SEL .לבסוף, אנו בוחנים את המדיניות החינוכית ברמה עירונית, אזורית וארצית להטמעת למידה חברתית ורגשית ובשאלת האפקטיביות והתועלת של מדיניות שכזו. לשם ניתוח מעמיק של שאלות אלו נבחרו מספר תוכניות כחקר מקרים ייצוגיים, אשר יסקרו בפרוטרוט לאור מחקרים שהתמקדו בהן. התוכניות שנבחרו הן: תוכנית PATHS ,RULER ,SEAL ,תוכנית "כישורי חיים", תוכנית Think & Stop ,תוכנית Choices Making ,וכן תוכניות SEL
המתמקדות בפיתוח כישורים בתחום מסוים. הקריטריונים לבחירת תוכניות אלו היו:

  • תוכניות מבוססות מחקר, הפועלות לפי עקרונות SAFE שיפורטו להלן;
  • תוכניות אשר נבחנו לאורך מספר שנים בקרב אוכלוסיות שונות נרחבות ובבתי ספר
    שונים ;
  • תוכניות אשר ממצאים מחקריים מאששים את האפקטיביות שלהן או את תרומתן
    לקידום למידה חברתית ורגשית;
  • תוכניות מבוססות מחקרית, אשר כללו השוואה מול קבוצות ביקורת.

מהספרות המקצועית עולה כי לתוכניות התערבות ללמידה חברתית ורגשית יתרונות רבים עבור תלמידים בכל הרמות (גן-יב'), עבור צוותים בית ספריים ועבור המוסד האקדמי. מרבית התוכניות אכן מובילות להישגים חיוביים בפיתוח כישורים חברתיים ורגשיים, ומוכיחות שלמידה חברתית ורגשית מצמצמת התנהגויות בסיכון ומשפרות הישגים לימודיים בכל שכבות הגיל ובקרב אוכלוסיות שונות. יחד עם זאת, ישנם אתגרים רבים הטמונים בהטמעת התוכניות הללו, שראוי כי מקבלי החלטות יתייחסו אליהם בכובד ראש, כגון העדר מחקרי אורך על אפקטיביות התוכניות לאחר שלוש שנים מיום הקידום ואילך, תוצאות מעורבות בנוגע להצלחת תוכניות
שעברו מהקשר תרבותי אחד למשנהו, והעדר אחידות בהקשר למדדים, כלי הערכה ואיסוף נתונים.

קישור לקובץ הסקירה

תוכניות להכשרת מורים בעולם

מחבר: ד"ר דניאל שפרלינג
מזמין: וועדה לבחינת מבנה ומתווה ההכשרה להוראה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, האגף האקדמי, המועצה להשכלה גבוהה

תקציר:

סקירה זו מבקשת לתאר מודלים שונים להכשרת מורים בעולם. הסקירה פותחת ברקע כללי על אודות תוכניות להכשרת מורים בעולם ובישראל תוך הצגת הגישות התאורטיות להבנתן. בהמשך הסקירה מפרטת ומדגימה תוכניות שונות להכשרת מורים מסורתית וחלופית בארצות הברית, בפינלנד, בסינגפור, באנגליה, בקנדה, בהולנד ובניו זילנד. בחלק האחרון של הסקירה, נערך דיון וסיכום של הממצאים שעלו במבט ההשוואתי תוך התייחסות להיבטים שונים. בין היבטים אלה נכללו התייחסויות למקומה של ההכשרה המעשית בתוכניות ההכשרה, לסגל ההכשרה, להיקפן ולחוזקן התאורטי של התוכניות, למידת הרפלקציה שניכרת בהן ולתפיסות שמנחות ומבנות את הנעשה בהן. כן נדונים השפעת סטנדרטים להגדרת מקצוע ההוראה במדינות השונות על התוכניות להכשרה, תנאי הקבלה לתוכניות והאחריות על תהליך הקבלה אליהן, למידת הריכוזיות או הביזוריות המשתקפת בהן ולהתאמתן התרבותית. ההשוואה המוצעת בסקירה לצד תשומת הלב לרכיבים השונים שלאורם היא נעשית עשויה לשמש מצפן לכינונה של תוכנית הכשרה רצויה במטרה לקדם את דמותם של המורים הראויים ולטפחם.

קישור לקובץ הסקירה

רשימת הסקירות המלאה

 


להלן אוסף של מודלים מוצלחים, שעלו במגוון רחב של נושאים הקשורים לחינוך ולהוראה אשר נדונו בסקירות 
מודלים מוצלחים בחינוך ובהוראה