סקירות אחרונות שפורסמו

 

תוכניות להכשרת מורים בעולם

מחבר: ד"ר דניאל שפרלינג
מזמין: וועדה לבחינת מבנה ומתווה ההכשרה להוראה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, האגף האקדמי, המועצה להשכלה גבוהה

תקציר:

סקירה זו מבקשת לתאר מודלים שונים להכשרת מורים בעולם. הסקירה פותחת ברקע כללי על אודות תוכניות להכשרת מורים בעולם ובישראל תוך הצגת הגישות התאורטיות להבנתן. בהמשך הסקירה מפרטת ומדגימה תוכניות שונות להכשרת מורים מסורתית וחלופית בארצות הברית, בפינלנד, בסינגפור, באנגליה, בקנדה, בהולנד ובניו זילנד. בחלק האחרון של הסקירה, נערך דיון וסיכום של הממצאים שעלו במבט ההשוואתי תוך התייחסות להיבטים שונים. בין היבטים אלה נכללו התייחסויות למקומה של ההכשרה המעשית בתוכניות ההכשרה, לסגל ההכשרה, להיקפן ולחוזקן התאורטי של התוכניות, למידת הרפלקציה שניכרת בהן ולתפיסות שמנחות ומבנות את הנעשה בהן. כן נדונים השפעת סטנדרטים להגדרת מקצוע ההוראה במדינות השונות על התוכניות להכשרה, תנאי הקבלה לתוכניות והאחריות על תהליך הקבלה אליהן, למידת הריכוזיות או הביזוריות המשתקפת בהן ולהתאמתן התרבותית. ההשוואה המוצעת בסקירה לצד תשומת הלב לרכיבים השונים שלאורם היא נעשית עשויה לשמש מצפן לכינונה של תוכנית הכשרה רצויה במטרה לקדם את דמותם של המורים הראויים ולטפחם.

קישור לקובץ הסקירה

ועדת אריאב:
יישום תכנית מתווים מנחים להכשרה להוראה במוסדות להשכלה גבוהה
בישראל

מחבר: ד"ר עמליה רן
מזמין: ד"ר רבקה ודמני ופרופ' עפרה ענבר הוועדה לבחינת מבנה ומתווה ההכשרה להוראה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל
המועצה להשכלה גבוהה

תקציר:

תכנית המתווים המנחים נוסחה בידי ועדת אריאב בשנת 2006 כדי לגבש מדיניות אחידה להכשרת מורים בישראל במכללות האקדמיות לחינוך ובאוניברסיטאות. התכנית הייתה חוליה אחרונה בסדרת רפורמות בנושא ההיבטים האקדמיים, הארגוניים והמערכתיים של תכניות הכשרה להוראה במוסדות אקדמיים בישראל, והיא התמקדה בשלושה תחומים עיקריים: שיפור איכותם
של בוגרי תכניות ההכשרה; התאמת ההכשרה להוראה למגמות העכשוויות במדינות המפותחות; חיזוק מעמד ההכשרה להוראה במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. סקירה זו מתמקדת במחקרים שנעשו בשנים 2006–2016 ,ועניינם נקודות החולשה והעוצמה בתהליך יישום תכנית המתווים במוסדות להכשרה להוראה בישראל, הקשיים שליוו את התהליך, אתגרים ואומדנים שונים למידת
הצלחת הטמעת התכנית. בסקירה ינותחו מחקרים שעסקו ביישום תכנית מתווים מנחים בשלושה היבטים: היבטים היסטוריים-תרבותיים, נתונים סטטיסטיים ואומדנים כמותניים, היבטים מוסדיים ופדגוגיים. כמו כן, מובאים בסקירה זו כמה מחקרים עדכניים )לשנת 2016 .)מחקרים אלו בוחנים את הטמעת המתווים בתכניות הלימודים העדכניות, ובעיקר בתכניות לימודים "אלטרנטיביות", את הכשרת המורים למקצועות ייעודיים (מתמטיקה, אנגלית ומדעים) וכן את הכללת הנושאים שונות ושוני תרבותי-לאומי בהכשרת המורים. כך מבקשת סקירה זו לסייע לוועדה לבחינת מבנה ומתווה ההכשרה להוראה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל מטעם המועצה להשכלה גבוהה לבחון את הטמעת התכנית ולהעריך את האתגרים הצפויים לעוסקים בהכשרה
להוראה בישראל בעתיד.

קישור לקובץ הסקירה

תפקיד המדריכים הפדגוגיים בישראל ובעולם: דגמים נבחרים

מחבר: ד"ר עמליה רן
מזמין: ד"ר דורון לדרר, ערוץ הלמידה, מכון מופ"ת

תקציר:

סקירה זו עוסקת בתפקידי המדריך הפדגוגי בחמישה מודלים נבחרים להכשרת מורים באירלנד, הולנד, ישראל, סינגפור ושבדיה. ראוי לציין כי מודלים אלו נבחרו כמודלים מייצגים של מגוון שותפויות בין האקדמיה לשדה והם מדגישים את התפקידים הזהים והשונים של המדריך הפדגוגי בכל אחת מן המדינות הנבחרות. הבחירה במודלים אלו נעשתה בייעוץ עם הלקוח לאור דגשים שעלו בבניית מתווה
הסקירה.
ההדרכה הפדגוגית הינה תהליך בין-אישי מתמשך, שבמהלכו האדם המיומן )המדריך הפדגוגי; educator teacher ,)משמש כ"מורה דרך" להוראה ומסייע לאדם המיומן פחות )המתכשר להוראה( על מנת לפתח התנהגות וזהות מקצועית של מורה. המדריך הפדגוגי פועל כמתווך בין התיאוריה
הנלמדת במסגרת האקדמית לבין הניסיון המעשי הנרכש בהתנסות המעשית )פרקטיקום או התנסות קלינית(. המדריך מסייע למתכשר ברכישת המיומנויות הנדרשות לתפקיד המורה, הוא מעניק תמיכה בקידום המתכשר ומעודד צמיחה אישית ומקצועית שלו. ברוב תוכניות ההכשרה למורים, מורי מורים מטעם המוסד המכשיר מלווים את המתכשרים להוראה באמצעות תצפיות ומשובים לאחר מכן. הליווי מהווה חלק בלתי נפרד מן הפרקטיקום של המתכשרים להוראה, המתבצע במהלך תקופת הלימודים בפרקי זמן משתנים בהתאם לתוכניות הלימודים השונות. מטרת ההדרכה הפדגוגית היא להעניק תמיכה כדי לבצע את ההתאמות הדרושות ולהשתפר לאורך זמן, לעודד שימוש בכלים רפלקטיביים תוך חקירה והדרכה ולהציב אתגרים מספקים.
ניסיונות הגדרת תפקידי המדריך הפדגוגי נתקלים בקשיים שונים בשל העמימות השוררת בכל הנוגע לתפיסת מקצועיות, ברורות ומובחנות של התפקיד, ובשל העובדה שהמדריך פועל במעין מרחב שלישי, המשיק למרחב האקדמי ולמרחב השדה כאחד. המודלים שייסקרו כאן מציגים מגוון שותפויות בין האקדמיה לשדה ועוסקים בתפקידים של המדריך הפדגוגי בהתאם לכך. רבים מתפקידים אלו
משותפים למודלים השונים. בשבדיה, המדריך הפדגוגי משמש כיועץ והוא חבר בצוות ההערכה הבית ספרי של המתנסה בפרקטיקום. המדריכים אף אחראים על הביקורים בבתי הספר בפרקטיקום, ומקיימים שיח רפלקטיבי עם המתכשרים. גם בסינגפור המדריך הוא חבר בוועדת הערכה, שבראשה עומד מנהל בית הספר בו המתכשר פועל בפרקטיקום. הוא אחראי על המישוב וההערכה באמצעות
ביקורים תקופתיים במהלך ההתנסות. בהולנד המדריך הפדגוגי במודל באוניברסיטת סיטרד פועל לצד המנחה בית ספרי והמורה המכשיר בכל הקשור להערכה. באירלנד, יש ניסיון למסד את מהות הקשר בין המנחים השונים האחראים להערכה באמצעות מדיניות חינוכית מטעם המדינה, ואילו במודל שהוצע בתוכנית נה"ר יש דגש על התפקיד המסורתי של הערכת מתכשרים, לצד תפקידים ייחודיים נוספים של המדריך הפדגוגי בשותפות הזו, כגון הכשרת בעלי תפקידים חדשים במכללה ובבתי הספר. תחומי האחריות של המדריך הפדגוגי משיקים הן לידע התיאורטי הנלמד בכיתה והן ליישומו בשדה, לצד רכישת ידע מקצועי בהתנסות המעשית בבתי הספר. המדריך הפדגוגי אחראי על הערכת המתכשרים להוראה בפרקטיקום ועל העברת משוב באופנים שונים, כגון רפלקציה, קריאת יומנים, שיחות, מפגשים תקופתיים, תקשורת בין אישית וכיו"ב. זאת ועוד, במודלים של שותפות בין האקדמיה
לשדה, המדריך הפדגוגי חולק את תפקידי ההערכה והמישוב עם מורים מכשירים בבתי הספר, מנהל בית הספר, אנשי סגל נוספים במוסד המכשיר או עם מנחים בית ספריים אחרים. בשנים האחרונות, המדריך הפדגוגי הופך לאחראי על תחומי הכשרה נוספים כגון הכשרת עמיתים, יצירת קהילות לומדות, פיתוח תרבות בית ספרית, מחקר ומנהיגות חינוכית. יחד עם זאת, כפי שעולה מן המודלים שנסקרו כאן, יש צורך ביצירת מסגרת להכשרה מסודרת בהדרכה פדגוגית ובהגדרת התפקידים השונים בצורה מאורגנת, כולל חלוקת תחומי האחריות בין המדריך הפדגוגי ובין מנחים מומחים אחרים בפרקטיקום כמו המורים המכשירים.

קישור לקובץ הסקירה

שינויים במגמות שיפוט של כתיבה אקדמית של ספרים במאה ה-21

מחבר: ד"ר דניאל שפרלינג
מזמין: ד"ר יהודית שטיימן, ראש ערוץ הכתיבה, ראש הוצאת הספרים והעורכת הראשית, מכון מופ"ת

תקציר:

עניינה של סקירה זו הם השינויים החלים בהוצאות הספרים האקדמיות בעקבות תמורות רבות שקרו בתחום בשנים האחרונות. עיקרן של תמורות אלה הם הפרסום הדיגיטלי, הנגישות הפתוחה למקורות מידע, יכולת הוצאה עצמית של ספרים, ירידה במכירות הספרים המודפסים והשינויים הכלליים יותר שהתרחשו בחברה הנוגעים לאופני הלמידה, לתקשורת בין-אישית ולכתיבה. בייחוד הסקירה מבקשת לבחון אם השתנו גם ההיבטים האלה: הקפדה על סגנון הכתיבה האקדמית ועל כללי השימוש בהפניות.
בתחילת הסקירה תיאור מפורט וממוקד של המאפיינים הבולטים של הכתיבה האקדמית, זאת כדי להבחין בינה ובין סגנונות כתיבה אחרים. בהמשך, באמצעות פנייה להנחיות למחברים בהוצאות השונות, סקירת אתרי המרשתת של הוצאות הספרים ותכתובת עם עורכיהן, נבחנות השאלות האם השינויים האלה משתקפים בעבודת הוצאות הספרים, ואם כן, באיזו מידה. לאחר מכן, מובאים בסקירה מחקרים ועדויות מהספרות המצביעים על קשר אפשרי בין הקפדה על כללי הכתיבה האקדמית ובין הגידול בתפוצת הספרים האקדמיים והשימוש בהם בקרב חוקרים בתחומי מדעי החברה והרוח. בחלק האחרון של הסקירה נידונים עיקרי הממצאים וסיכומם, בשים לב לשאלה המרכזית שנבחנה בסקירה.
ממצאי הסקירה מצביעים על תחילתה של מגמה המבקשת להגמיש את יחסן של הוצאות הספרים האקדמיות כלפי כללי הכתיבה האקדמית באמצעות תבניות חדשות של פרסום וכלים טכנולוגיים המגדילים את תפוצת הספרים האקדמיים. מגמה זו חושפת פער בין הצהרותיהם של שחקנים במערך הפרסום האקדמי ובין מעשיהם בפועל.

קישור לקובץ הסקירה

הכרה בוותק, בהכשרה ובניסיון בניהול קודמים בעקבות מעבר לקריירה שנייה במקצועות החינוך וההוראה

מחבר: ד"ר דניאל שפרלינג
מזמין: מר נחום חופרי, ראש מנהלת מהייטק להוראה, מכון מופ"ת

תקציר:

סקירה זו דנה בשאלת תרומתם האפשרית של הכשרה ושל ניסיון ניהול קודם בארגונים שונים למיומנות הניהול של מורים ומנהלים במערכת החינוך. הסקירה סוקרת מיומנויות ניהול דומות ושונות המאפיינות מנהלים בארגונים שונים כמו צבא או חברות טכנולוגיה עילית )היי-טק( ומיומנויות ניהול הנדרשות בעת העיסוק בחינוך והוראה.
הסקירה מצביעה על כך, כי ככלל, להכשרה ולניסיון קודם בניהול בארגונים שיש להם תרבות ארגונית וניהולית שונה מזו הקיימת במערכת החינוך יכולה להיות השפעה חיובית, בהיבטים רבים, על ניהול מערכת החינוך, למשל, במיומנויות ניהול של ביקורת עצמית, יצירתיות, חוללות עצמית, התמודדות עם חוסר ודאות, התמודדות עם משמעת וחוסר הניעה (מוטיבציה) של תלמידים, קידום ערכים, חתירה למצוינות, יצירת מנהיגות ולמידה חווייתית ומשמעותית. היבטים רבים אלה עשויים לבסס את הקריאה להכיר בערך ובתועלת שיש להכשרה ולניסיון ניהול קודמים לעניין מיומנות הניהול של מורים ומנהלים במערכת החינוך. ברם, קריאה זו צריכה להיעשות בזהירות ותוך שימת לב לעובדה שמעבר לקריירה אחרת וחדשה כרוך גם בייבוא פרקטיקות ניהול קודמות. מקצת הפרקטיקות האלה עלולות להקשות על הארגון החדש או להציב אתגרים לתרבותו הארגונית. 

קישור לקובץ הסקירה

רשימת הסקירות המלאה

 


להלן אוסף של מודלים מוצלחים, שעלו במגוון רחב של נושאים הקשורים לחינוך ולהוראה אשר נדונו בסקירות 
מודלים מוצלחים בחינוך ובהוראה